לוח גרפי: מה הקטע?

* פוסט זה מכיל לינקים מתוגמלים מאמזון. כלומר אם תרכשו דרך אחד הקישורים מכאן אנחנו נקבל תמלוגים שלא ישפיעו על המחיר שתשלמו.

השאלה

מה גורם לכך שהשיפור כ"כ משמעותי בשימוש בזה [עט תצוגה]?

אני מתלבטת לגבי קניה,

יוכבד.

התשובה

ראשית אזכיר לכם ששני סוגי עטים נפוצים אצל ציירים דיגיטליים. לוח גרפי שהוא לוח אטום, ועט תצוגה שהוא לוח עם מסך. למטה יש כמה קישורים שמרחיבים על הנושא.

מגיל צעיר מאוד אנחנו מתחילים להתאמן על קשר עין יד. כשאנחנו מבצעים פעולות מוטוריות עדינות כמו ציור או כתיבה אנחנו מנצלים את מלוא הכישורים שרכשנו בשנים שחלפו, אנחנו מפתחים את היכולות שלנו נדבך על נדבך והופכים לאמנים בעלי ניסיון ככל שאנחנו מתבגרים.

מאבדים כישורים יקרים

כשמשתמשים בלוח גרפי העין צריכה לעקוב אחרי תנועת הקו במסך, במקום שתעקוב אחר תנועת היד ונוצר נתק בקשר עין-יד שמאלץ אותנו להתחיל מאפס, שמחסל את כל הכישורים המוטוריים עליהם עמלנו מינקות. זוהי הסיבה שאנחנו נוכחים בתופעה בה ציירים מוכשרים מאבדים את הקו הייחודי שלהם כשהם עוברים מציור מסורתי לציור דיגיטלי - ואם נדייק, זה קורה כאשר הם עוברים ללוח הגרפי.

מעבר לכלי חדש תמיד יהיה קשה, אבל כשמאבדים את היכולות עליהם היינו רגילים להשען במשך רוב חיינו, אנחנו מאבדים אמון בעצמנו ובכישורים שלנו ומתחילים להסתפק ברמת ביצוע נמוכה. דברים כמו ביטחון במיקום של היד והעט, קו שנמתח כפי שדמיינו אותו, פעם אלו היו מטלות שעשינו כלאחר יד בגלל הניסיון הרב שצברנו. כעת הן דורשות השקעה לא מוכרת וניסיונות כושלים ותפילה כדי שהביצוע יצא מתקבל על הדעת. אנחנו רק מנחשים איזה קווים היד שלנו מותחת. אנחנו אף פעם לא בטוחים. לא נותר לנו חשק או השראה להשקיע מעבר לנראות הבסיסית.

מאבדים משאבים יקרים

כשאנחנו מוותרים על מיומנות עליה עמלנו מימי ילדותינו המוקדמים, דפוסי המחשבה שלנו משתנים. במקום לנסות לצייר את מה שאנחנו מדמיינים, לנסות להשתפר ולגדול, אנחנו מנסים פשוט לשרוד מקו לקו. אם רק לא יצא שבור מדי או עקום מדי זה מספק אותנו. אנחנו מתנחמים בבינוניות ולא שואפים להגיע ליותר. סגנון חדש נולד. סגנון פשוט יותר, מסתפק במועט, רופף וחובבני.

אפשר להתעקש ולהתאמץ ליצור כמו שאנחנו בטוחים שאנחנו מסוגלים, כמו שאנחנו זוכרים שהיינו מסוגלים פעם, עם דפים ועפרונות, ויש ציירים מועטים שמצליחים לעשות את זה, אבל הזמן והמשאבים שמושקעים לא שווים מבחינה עסקית. לקוחות לא משלמים על השעות הרבות שהתבזבזו בגלל שלא השתמשנו בכלי שבנוי לנצל את הכישורים הטבעיים שלנו. זה גם לא משתלם מבחינה אישית כי אנחנו יודעים שאנחנו לא אמורים להתייגע כל כך עבור תוצאה מאכזבת כל כך, וזה שוחק.

במצב כזה, ההנאה שפעם היינו שואבים מהמלאכה שלנו, נמוגה ואנחנו עלולים להפוך למכונות דפוס שמנפיקות ציור אחר ציור בלי לחשוב יותר מדי, בלי להכניס את הטאצ' האישי שלנו, בלי נשמה.

הנזק

אחרי שמתרגלים ללוח הגרפי, מסתפקים בבינוניות, ומתחילים אפילו להיות מרוצים ומתחילים להנות מהיתרונות המשונים שהלוח מאפשר. אנחנו נשמח שהיד שמותחת את הקוים אינה מסתירה את הציור. אבל כשאנחנו מציירים על דף מעולם לא חשבנו להתלונן על היד שמציירת. לא ייחלנו לרגע להפוך אותה לשקופה, נכון? כך שזהו חיסרון שניתן להתגבר עליו הרבה יותר בקלות מאשר הניתוק בקשר עין-יד.

כשנתרגל ללוח הגרפי, נאהב את זה שלא צריך להניע את הזרוע כדי לצייר. אבל השליטה בתנועה מלאה של כל הזרוע היא יכולת שכדאי מאוד לרכוש כדי שנוכל ליצור קווים חלקים ומדויקים בקלות ובמהירות. היתרונות המדומים האלה מונעים מאיתנו להתקדם ואינן אלא הונאה שהלוח הגרפי מתיימר להציג בפנינו. הלוח הזה יכול לגרום לנזק לטווח ארוך עבור צייר דיגיטלי ולמנוע ממנו להתמקצע.

האם בכל זאת יש עניין בלוח הזה?

עבור ציירים שמתכוונים להמשיך לצייר באופן ידני ולבצע את רוב הציור על גבי דף פיזי אין טעם לקנות עט תצוגה. לוח גרפי יספק את הצרכים שלהם די והותר. כפי שאמרתי, הלוח הזה מתאים לעריכה גרפית ועיבוד תמונות כך שצייר שסורק את הציור הידני למחשב ומעוניין רק להכין לדפוס או רק לצבוע, אינו צריך עט תצוגה כלל. הוא יכול לקנות לוח גרפי זול ולהשקיע במסך רגיל ואיכותי וכך להנות מכל העולמות.

המחיר

ציירים רבים חרדים לגורל הכיס שלהם, ובצדק. עט תצוגה של חברת מותג יכול לעלות במחיר משכורת של חודשיים או יותר - עבור צייר מנוסה שמצליח להרוויח משכורת כזו. לצייר מתחיל או חובבן... מה יש לדבר? אז בוחרים באפשרות שנראית זולה יותר, הלוח הגרפי. אך לדעתי הלוח הגרפי לא אמור להיות אופציה בכלל. זו ברירה בלתי טבעית שמיועדת לתת לגרפיקאים ולצלמים יותר גמישות ממה שהעכבר מסוגל להעניק להם.

לצערי מיחצנים אותו ככלי לציירים שרק מעט פחות "יוקרתי" מעט תצוגה. אנשים, אופציה פחות יוקרתית זה Huion, זה XP-Pen, או כל חברה אלטרנטיבית אחרת מWacom. לא לוח גרפי. עדיף להתחיל מעט תצוגה זול, תוצרת חברה שמודעת לכך שציירים אינם מולטי מיליונרים וגם לעולם לא יהיו כאלה. ואולי בעתיד תחליטו להתקדם ללוח שעולה עשרת אלפים ש"ח...ואולי לא.

אני למשל ציירתי ארבע שנים על Huion GT 185 שעלה 2000 ש"ח בזמנו ואני עדיין מרוצה ממנו. כיום כבר לא מוכרים את הדגם הזה אבל כאן יש דגם דומה שעולה 1250 ₪.

פיציקטו מציירת שנתיים על XP Pen Artist 16 Pro שעלה 2000 ש"ח ועדיין מרוצה מאוד. כיום הוא עולה 1400 ₪ Magic Pen מציירת כבר שלוש שנים על XP Pen 22HD שעלה 3000 ש"ח ועדיין מרוצה. כיום הוא עולה 1300 ₪

שני מכרים אחרים שלי מציירות על Huion Kamvas Pro 16 שעולה 1400 ₪ והם מרוצים כרגע. אבל זה דגם חדש מהשנה אז מי יודע… בכל מקרה, לא חייבים להכנס למינוס כדי לקנות עט תצוגה מצוין, וגם עט שיסתבר שהוא דפוק - יהיה טוב פי כמה מלוח גרפי. זה מה שאני חושבת אחרי שניסיתי את שתי המוצרים במשך שנים, אחרי שדיברתי עם ציירים שתקועים בשלב של הלוח הגרפי וזה ההבדל:

בהצלחה במסע!

יש לכם שאלה עבורי? שלחו מייל לכתובת hagslik@gmail.com עם שורת הנושא יש לי שאלה וזכרו לחתום בשמכם (או כל כינוי אחר שתבחרו).