אקשן | המחיר של סצנת אקשן

דיברנו על סצינות אקשן, ספציפית, על סצנות משעממות וכמה שהדמות חיונית כדי שהסצנה תעבוד. בואו נחזור לבסיס לשנייה. מה זה סצנה? שרשרת פעולות שיחד גורמות לשינוי אחד. כמובן, הדמויות הן שיוזמות את הפעולות האלה, והשינוי צריך לתרום לעלילה הכללית.

נחזור לסצנת אקשן. בתחילת הסצנה אנחנו נפגוש את הדמויות כשהן במצב אחד. בסוף הסצינה הן במצב אחר. לפני שתגידו: אחת הדמויות על הרצפה עכשיו, בואו נציב כמה תנאים.

1. השינוי חייב לקדם את הדמות

שתי יריבות יודעות לזרוק בעיטות לגובה ולצעוק "קייאה!" ברגע הלא נכון. אבל אם זה לא עזר לאף אחת מהן, לשם מה הגענו להצגה? חובה, שמישהו הצליח להתקרב הרבה יותר אל המטרה שלו - המטרה הכללית שלו.

זו הסיבה היחידה שהסצנה, כל סצנה, יכולה להיות בעלילה. לא אכפת לי מי הצליח, הגיבור, או היריב שלו. אבל מישהו - הצליח מאוד בסצנה הזאת. היה לאקשן הזה קטע, יש לזה משמעות.

בואו נגיד שהגיבור מנסה לשנות את העולם, והנבל מנסה להחריב אותו. בסצנה הזו, הנבל הצליח לבצע צעד משמעותי לסיום המשימה שלו. לחילופין, הגיבור התקדם צעד אחד כלפי השינוי שהוא מתכנן.

מישהו היה זקוק לסצנה נואשות - ואני לא מדברת על הקהל או על הסופר. זה מביא אותנו לנקודה השנייה.

תורגם מתוך Jeramia by Hermann Huppen

2. זו הפעולה הכי יעילה עבור הדמות

אם דפיקה מנומסת על הדלת היתה פותרת הבעיה הרי שהסצנה בטלה מעיקרה והקוראים יודעים את זה. אנחנו נפתח וויכוח אם 357 מגנום נכנס לקנה 9 מ"מ קצר, אבל זה סתם חיפוי לבעיה האמיתית. אנחנו מרגישים איזה חוסר אמינות, משהו שלא מסתדר - ונאשים כל מיני פרטים שלא היו משנים לנו בגרם, אם הסיפור היה עובד.

תורגם מתוך The Spirit By will Eisner

פה ושם יש משוגעים לדבר, והם לא יסלחו על סטייה קלה מהידיעות הנרחבות שלהם. נכון. אבל כשאנחנו כותבים אקשן - אכפת לנו קודם כל מהקהל הרחב שנהנה ואוהב את זה. אכפת לנו קודם כל שהסיפור יעבוד.

עיקרון המינימליזם: הדמות שוקלת את הנתונים שעומדים לרשותה (והם לרוב מוטעים או חסרים במקצת, אבל זה מה יש), מוודאה מה המטרה הסופית שלה, ואז מחליטה על הצעד הכי יעיל להשיג את זה. את הצעד הזה - היא תבצע. היא לא תנקוט בפעולה מורכבת או מסורבלת יתר על המידה ולא תעשה פעולות שירחיקו אותה מהמטרה שלה.

תשאלו את עצמכם: אילו הייתי אדם כזה במצב כזה, מה הייתי עושה?

בפרטים אפשר לטפל אחר כך, אבל אם הדמות יורה במישהו שאמרו לעזור לה, אם הדמות מחריבה בניין שלם כששיחה פשוטה היתה מקדמת אותה בהרבה - העלילה תקרוס, וכל מה שיישאר - זה הפרטים. לטוב, או למוטב.

תורגם מתוך Akira by Katsuhiro Otomo

3. החלק הכי חשוב! השינוי צריך להיות משמעותי

המאבק צריך לרגש אותנו ולמשוך אותנו לעקוב אחריו במתח. העובדה ששתי דמויות מחליפות מכות רחוק מלהיות מספיק. צריך להעמיד משהו בסיכון. ככל שהסיכון הזה חריף יותר, ככה נהיה מרותקים יותר לסצינה. לא בגלל הדגם של האקדח והגובה של הבעיטות, אלא בגלל מה שעומד על כף המאזניים.

כמובן שאחת הדמויות עלולה להפסיד במאבק. אבל זה לא מה שיכניס את הקוראים למתח. הסצנה עדיין מנותקת לגמרי מהסיפור, ולכן - משעממת. הגיע הזמן לדבר על השלכות. אלו תוצאות המאבק. שינוי שישפיע על מהלך הסיפור מעתה.

המאבק מרתק כל עוד הוא חלק ממערכה גדולה, ממלחמה עוצמתית.

אוקי, ברור שאם הדמות תמות לא יהיה לנו סיפור יותר. סכנת חיים לכאורה משפיעה על המשך הסיפור, לא? שאלה טובה. אבל בדרך כלל ברור לכולם שהדמות לא תמות - כי אז לא יהיה לנו סיפור בכלל. אפשר לכנות את זה שריון עלילה. העלילה זקוקה לדמות, הסופר והקוראים מזהים את זה, לכן כל סיכון חיצוני אינו איום אמיתי.

הפיתרון הכי נפוץ לבעיה הזאת - פציעה! אם אי אפשר להרוג אותה, לכל הפחות נכאיב לה. מה הבעיה בזה? נגיד שהדמות נפצעת בכתף. יפה מאוד, כלומר גרוע. אפילו קטלני במקרים מסוימים. אבל בהמשך הסיפור הדמות תהדק שיניים, תצהיר שזו "רק שריטה" ושהיא לגמרי בכושר מבצעי. אוקי. אז לא קרה כלום.

כשאנחנו מדברים על השלכות, אנחנו לא מדברים על סיכון חיצוני. לא משהו שנחשב "סכנה" בחיים שלנו. מתח זה דבר שמתפתח אצל הקוראים, בגלל ציפייה שמשהו עומד להשתנות. אנחנו לא יודעים מה, אבל אנחנו יודעים שזה יהיה חשוב. הסצנה תגרום לשינוי משמעותי שישפיע על המשך העלילה.

תורגם מתוך Watchmen by Alan Moore and Dave Gibbons

מה זה אומר תכלס?

הסצנה צריכה:

1. נסיבתיות - סיבה גוררת תוצאה

2. פעולה ותגובה

3. השלכות על ההמשך

התרגיל:

קחו סצנה שכתבתם, או סצנה מסיפור ותבדקו אם יש בו אחד מהמרכיבים הבאים:

1. הדמות נכשלה ועליה לסבול את ההשלכות על כך. זה לא עונש. זה בשבילה. היא תלמד משהו חשוב על עצמה ועל העולם שבו היא נמצאת.

2. מה שחשבנו מתברר כמוטעה. גילינו משהו חדש, או הבנו שהתכנית המקורית חסרת ערך, או שלמדנו פרט חשוב שמשנה את פני הדברים.

3. הדמות כבר איננה לחלוטין אותה אדם, עם אותן אמונות, תקוות, ודעות. כעת היא מוכנה להקריב יותר, ללכת עד הסוף לקצה שהיא לא היתה חולמת עליו לפני כן.

4. העולם כבר איננו לחלוטין אותו מקום. האנשים שחיים כאן, החוקים שמנהלים אותו, המרכיבים שלו, השתנו, ועלינו להתמודד עם זה.

5. בסוף הסצינה הדמות לא נמצאת במצב שתואם סצנה קודמת בסיפור. שום סצנה קודמת לא העמידה את הדמות בסטטוס דומה. משהו חשוב מאוד השתנה.

אם אין את הדברים האלה - זה הזמן לתקן את זה.

תורגם מתוך Prodigy by Mark Miller and Raphael Albaquerque

וזהו בגדול, המרכיבים של אמינות בסצנת אקשן. חפשו לפחות ערך אחד מהרשימה בסצנה כדי לוודא שהסצנה לא משקרת. מקווה שלא יצא מבולבל מידי. תזרקו לי מילה אם אתם עדיין כאן.