כתיבת דו שיח - בואו נדבר על זה

אם נכנסתם לפוסט הזה אתם בוודאי רוצים לגלות קצת יותר על הנושא שנקרא דו- שיח. אקדים ואומר שבגדול אפשר לכתוב ספר על הנושא, אבל מכיוון שהמקום העומד לרשותינו די מוגבל, אנחנו נסתפק בטיפים העסיסיים בלבד😊

ובכן, בפוסט של היום נדבר על היתרונות שדו שיח טוב יכול להוסיף לטקסט ומה הדרך להנחיל את אותם יתרונות לכתיבה שלנו.

בואו נתחיל!

הבה נחשוב תחילה: דו שיח בא בשביל למלא צורך מסוים בסיפור. מה הצורך הזה? ואיך נענה עליו בצורה הטובה ביותר?

בכדי לענות על השאלות הנ"ל, נשאל את עצמינו עוד שאלות שמטרתן לכוון אותנו לתשובה:

1. איזה צורך ממלא הדו שיח הזה בעלילה שלי?

מה המטרה? למה הדו שיח הזה קיים? מה אני מצפה להשיג בסופו?

בדו שיח אנחנו לא רוצים לשמוע זוג דמויות מדברות כדי למלא חלל ריק ששרד בעריכה, אלא לראות את ההתקדמות העלילתית שהוא יוצר. אם תשתמשו בדו שיח כהזדמנות לשפוך מלל חסר משמעות אתם תאבדו את הפואנטה והקשב של הקוראים.

הנה נקודה שחשוב לזכור: הערך שאתם מייחסים לדו שיח הוא הערך שהקוראים שלכם ייתנו לו.

ולמה הכוונה?

אם הקוראים שלכם יודעים שעבורכם דו שיח הוא אתנחתא מילולית שנועדה לשפוך כמה מילים בשביל האוירה הם על פי רוב ידלגו על רובו, וזה חבל, כי הם עשויים להפסיד גם קטעים משמעותיים.

אבל, אם תיקחו את הדו שיח כהזדמנות לקידום עלילתי במקום ככלי למילוי חורים, תוכלו לקחת את הסיפור שלכם קדימה וליצור עניין בעלילה. כשהקוראים שלכם יראו דו שיח בטקסט, הם לא ירצו לפספס שום ניואנס שכללתם כי הם מודעים לחשיבות שאתם מייחסים לכלי הזה.

חושב לציין שגם אם הקהל שלכם קורא את הטקסט, צריך שהוא יהיה מעניין מספיק כדי שהם ייחסו לו חשיבות.

אז איך נשמור על עניין ומעורבות בטקסט שלנו?

דו שיח בבסיסו הוא כעין מלחמה בין שני צדדים. הדמות שואפת להשיג מטרה באמצעות המילים שלה, אך לצד השני יש מטרה שונה- לכן מתבצע דיון. ככל שהעימות בין צד א' לב' יהיה חזק יותר, כך העניין שייצור הדו שיח יהיה גדול יותר. אבל חשוב לזכור- כשאנחנו בונים טיעונים של צד אחד חשוב לבנות באותה מידת חוזק את טיעוניו של הצד השני מנקודת מבטו. כך הקונפליקט בסצנה יהיה גדול יותר והדו שיח- מעניין יותר.

כעת, קחו את הדו שיח שלכם ובחנו אותו-האם אחרי שכולם סיימו לדבר הדברים נותרו כמו שהם? מה השתנה? מה התקדם? מה גילינו על הדמויות והאופי שלהם?

אם הדברים נותרו בדיוק כפי שהם מתחילת הדו שיח, אזי שאין לו שום משמעות אירועית בסיפור והוא שם עבור אתנחתא מילולית.

2. איך הדמויות שלי מדברות?

ההיבט הכי חיצוני שניתקל בו בדו שיח הוא משלב לשוני. הכרת הנפשות הפועלות בסיפור שלנו תעזור לנו לדעת איך הן מתבטאות, ומה הדרך שלהן לפנות לדמויות אחרות. אם הדמות שלכם כל הזמן חוזרת על משפט מסוים, סגנון דיבור או אוצר מילים זה עוזר לכם לבדל אותה משאר הדמויות ובכך להעמיק את האפיון שלה ולתת ייחודיות לסיפור.

לשם הדוגמא נניח אירוע בו דמות א' מרמה את הגיבור ודמות ב' מביאה את העובדה לתשומת ליבו.

3. מהן מערכות היחסים בחייה של הדמות שלי?

כמו לכל דמות מפותחת, גם לדמות שלנו יש רבדים שהיא נושאת בתוכה. כל דמות משנה בסיפור מוציאה ממנה צד אחר של האישיות שלה וחושפת את הגיוון בתוכה. בנקודה זו אנחנו צריכים לחשוב- עם איזו סמכות בחיים הדמות מדברת כרגע? איך זה משפיע על האופן בו היא פועלת ומדברת?

חיונית?

במקרה הזה יהיה טוב לחלק את המשפט הארוך למנות קרב קטנות ולתת לקוראים זמן לעכל את הנאמר על ידי שילוב פעולות באמצע.

לשם הדוגמא אניח כאן את משפט ארוך של אקספוזיציה:)

זה היה משפט ארוך שספק אם היית לכם הסבלנות לקרוא את כולו. עכשיו בואו נראה איך אפשר להפוך אותו לקריא יותר עם שילוב פעולות באמצע:

"בכמה מילים, המיזם שלי כולל סדרת כדורים וטיפות המפותחים במיוחד עבור חולי דמנציה." התחלתי לדבר בקול יציב, נחושה לאחות כל קרע בטרם ייפער. "מטרת התרופה היא לשפר את הזיכרון והריכוז של המטופל." צפיתי במנהלת מאזינה לי בריכוז בעוד מזכירתה מסכמת את הדברים. " כאשר המטפל רואה התדרדרות במצב הקוגניטיבי של המטופל, הוא יוכל לתת לו את התרופה הזו כדי לשפר את המצב."

המשפטים שהכנסנו באמצע הם מעין 'מרווח נשימה' עבור הקורא והם עוזרים לנו לצאת מהעובדות הטכניות ולהיות מעורבים יותר בסצנה שמתרחשת באותו רגע.

ב. לשמור את הממתק לסוף- כשאתם מנסחים את המשפט, חשוב להביא את הנושא העיקרי שלו בסוף כדי לשמור על עניין.

לדוגמא:

"הוא שלף את האקדח! פתאום בלי שום אזהרה!"

בגלל שהכנסנו את הפואנטה של המשפט מיד בהתחלה המילים שבאו אחר כך היו מעט חסרות משמעות. אבל, אם נשנה את סדר הדברים באופן הבא:

"ואז, פתאום בלי שום אזהרה הוא שלף את...!"

שלף את מה? מה הפתיע אותם? זה היה סכין? אקדח? על ידי כך ששמרנו את העניין לסוף המשפט כל שאר המילים שימשו כהכנה לפני השיא ולא הרסו את העניין בו.

ג. טיפ ספיישל לסיום:

איך שומרים על אורך נורמלי? לפעמים זה באמת נראה כמו פתרון טוב פשוט לשפוך מילים על הדף ולתת לדמויות לדבר ולדבר ולדבר ול...

אבל- בכתיבה, ובמיוחד בדו שיח מיקוד הוא דבר ממש חשוב. וכדי שדו שיח יהיה ממוקד, זה מה שהוא צריך להיות- ממוקד!

זה אומר לשבת לכתוב, לשפוך הכל על הדף ואז פשוט להתחיל לסנן- מה באמת חשוב, מה סתם מעמיס על הרצף ומה כדאי להוסיף. מחיקה היא כלי עוצמתי לא פחתו מהכתיבה, וככל שנתאמן יותר על היעילות של המשפטים שלנו, כך הם יצליחו לתת את התוצאה הרצויה.

וזהו, אלו כל הטיפים להיום😊 אם יש לכם עוד תובנות על הנושא או נושאים אחרים שאתם מעוניינים ללמוד עלייהם אני אשמח לשמוע בתגובות.

ניפגש בפוסט הבא!