ציירתי את הליינארט, ואני די אוהבת את זה. הבעיה: אני לא יודעת איך להתקדם מכאן. ניסיתי את זה אבל אני ממש לא מרוצה. אחשוב על זה עוד קצת ואחזור.

אני חושבת שניסיתי לצייר את הפוזה הזאת לפני שנה? לא ממש הצלחתי. במקור זה היה אמור להיות מהללאל (יוזבד 437), אבל לא מאוד הצלחתי כי הראש, והגוף זה המון מוזרויות והטיות ופורשורטנינג (איך אומרים את זה בעברית? תקציר?) יש לי ניילונית איפשהו עם עשרים פלוס סקיצות של זה. אני לא יודעת מה נפל עלי היום אבל פשוט התחלתי לצייר בלי לחשוב. ואיכשהו משהו יצא ברוך השם. זמן: 2:30 שעות כלים: קליפ סטודיו הפעם. מברשת מסוג Pen > Textured pen וואקום 24 פרו *פוסט זה מכיל לינקים מתומלגים מאמזון

ראש חודש אדר ב', תשע"ט 14:00 עמדתי ליד בר המים, מתלבטת בין תה שאינו מתקרר לעולם, לקפה הדורש חלב שטריותו עומדת בספק גדול. כפית הסוכר כבר נחה בפנים, מחכה להחלטה המכרעת. עוד שבריר שניה. ההפסקה שלי כל כך מזערית. הפסיד הקפה. נטלתי שקיק תה שלעולם לא הייתי קונה, כשדלת חדר המורות נפתחה, מאפשרת למשב רוח קל לחדור פנימה. תלמידה השתרבבה לה. על ראשה קשת מחושים, שפונפוניה לא שרדו ככל הנראה את ריקודי ראש- חודש- אדר-ב'- הסוערים. היא כנראה לא ראתה את ההודעה האוסרת על תלמידות להיכנס לחדר המורות בכל שעות היממה. כשהבחינה בי, נעצרה לרגע. הקפיצים החשופים שעל הקשת נעו קדימה ואחורה וגרמו לי לחייך. היא חייכה גם. הבטחון עמו נכנסה לחדר, חזר בבת אחת. "אפשר לקחת מים?" שאלה הבחורה. אז היא כן ראתה את השלט המוצמד את הדלת בדבק עולמים. הנהנתי לה. אך היא, במקום להתקדם, חזרה לאחור, פתחה שוב את הדלת, ומשכה פנימה שתי חברות מקושתות- עליזות נוספות. סיימתי בזריזות את ענייני ליד בר המים בטרם תנושל ממני העמדה סופית, אך נשארתי לעמוד שם, משגיחה. אחרי הכל, הכנסתי הנה בנות בניגוד לחוק, רק לכבוד ראש חודש, השעה והפונפונים. המארחת המשנית התקרבה עם גדודה בביטחון רב, ונטלה כוס אחת. "יפה לך" אמרתי רומזת על הקשת המרוטה. היא חייכה, שולחת יד לכיוון המשוער. "את מורה פה?" שאלה. "כך אומרים..." עניתי לה. החברות מאחור, חסרות סבלנות כבר. תכף תבוא מורה אחרת , וזה לא יגמר טוב. "נו, שירה!" שירה. "הנה הנה, הולכים... איפה המים הקרים פה?" היא מעבירה את אצבעותיה על שלושת המתגים, ואני מתפלאת. באמת לא נתקלת במיני בר מימיך? סימנים אונברסליים חם-קר-פושר, הם מידע חדש בשבילך? הנחתי להן לעזור לה, והתיישבתי עם כוס התה שלי. בדרכן החוצה, התעכבה ליד השולחן לידו ישבתי. שני דפי 4A הוצמדו אליו בסרט דביק, והיא קראה מתוכם בקול, טקסט מחורז, בקריאה איטית, מצרפת, המעידה שבחורתנו לא מרבה לקרוא או מעדיפה לקרוא טקסטים מנוקדים בלבד. בסוף העמוד השני היא נתקעה. כל הווריאציות נוסו מבחינתה, וגרמו לי להתפתל על הכסא בחוסר נוחות ממשי. כשהעסק נהיה מביך, קמתי והשלמתי את שתי השורות האחרונות. "מה זה? מה כתוב פה?" אין מבוכה. או שאין שכל ואין דאגות. "נראה שהשיר מדבר על 'מה אפשר לדרוש מילד עם הפרעת קשב וריכוז, הרי זה לא בשליטה שלו." עניתי. היא שתקה. מעכלת את המידע בקצב שלה. ולא רק. "לי יש קשב וריכוז." אמרה, הולמת בי. "אז מה זה אומר עלי?" שניה אחת. התזמון חשוב כאן. עם התוכן נסתדר כבר. "שאת מיוחדת." " יש לך משהו שאין להרבה אחרים" הסברתי מיד. למילה 'מיוחדת' יש קונוטציות מגוונות. שירה שתקה בגבות מכווצות. "את לא הבנת" היא עונה בהיסוס. " אין לי קשב ורכוז. כלומר, יש לי הפרעת קשב ורכוז". חייכתי. אמיצה הבחורה. או אימפולסיבית. לא משנה בכלל. מה שהיא זה בסדר. "אני יודעת. הבנתי. ואני אסביר לך למה אני מתכוונת. אני לא מכירה אותך, אבל אני מכירה עוד 100 ילדים וילדות כמוך, שקבלו את האתגר הזה בחייהם. אז אני מכלילה, ואת תקחי את מה שנכון לגביך ומתאים לך. כי ביחד עם האתגר קיבלת מתנות ודאיות, אני בטוחה. יש בכם אנרגיה בלתי נגמרת, ויכולת להחזיק כמה משימות בו זמנית וללהטט ביניהם. היצירתיות, האומץ והעובדה שדווקא אנשים כמוכם הגיעו למקומות שאנשים 'רגילים' לא חולמים להשיג... נכון, יש דברים משמעותיים בצד השני, אבל אותם את יודעת מצוין, כי כולם טורחים ומזכירים לך את זה כל היום." היא עפעפה. בולעת. מנסה לבלוע, לעקוב אחר הפרטים הקטנים. "יש לך פוטנציאל להגיע רחוק. את רק צריכה לשמור על עצמך, כן? אל תתני לאף אחד להפיל אותך" היא חייכה. שרידים של חוסר אמון על פניה. "תודה. אני... אחשוב על זה" עוד רגע אחד הבטתי בה, בחורה צעירה איפשהו במסלול חיים לא פשוט. אין לי מושג עם מה היא מתמודדת, אבל ברור שהיא מתמודדת עם קשיים משמעותיים פנימיים וחיצוניים. השפלתי מבט לכוס התה שלי. נותנת לה לצאת מהחדר. שומרת על עצמי מלתת לה את האפשרות ליצור קשר, ומתפללת בשבילה לאנשים נכונים בדרך שלה. אני את שלי כבר נתתי. גם את ההפסקה שלי, וכוס תה פושרת אחת. ו היא נתנה לי רעיון. הנה הוא. תודה שירה! נ.ב. הפרעת קשב וריכוז אינה מעידה בהכרח על לקות למידה, ולהיפך. כל הפרטים המתוארים מדוייקים, השם בדוי. * * * קו מחשבה ושיקולים אמנותיים הם דבר חמקמק, שקשה לעקוב אחריהם בזמן אמת ועוד יותר מורכב לשחזר אותם. אם אני רוצה לתאר את תהליך היצירה שלי, עלי להתמקד בשלושה שלבים עיקריים: הרעיון הסגנון הביצוע 1 . רעיון הוא מושג דינאמי. כל יוצר מגבש את רעיונותיו בדרך משלו. לפעמים במחשבה, לפעמים בשרבוט, סקיצות, קשקושים... לעיתים הרעיון יושב בראש ימים, שבועות או חודשים, ופתאום מקבל ידיים רגליים וצורה, ולפעמים הכל כל כך פשוט ו- "איך לא חשבתי על זה קודם". את המקור לרעיון אתם כבר יודעים. האוכלוסיה גונבת הלבבות הזו, שהדבר היחיד שאנחנו עושים איתה זה לדכא את היצירתיות שבה. שהיא בעצם אחד הכוחות החזקים, כמו גם הדרך שלהם לחוות את העולם הססגוני שמסביבם. אז תנו להם כדור ותראו מה הם יעשו בו ... הרעיון נדד בין פורמטים שונים, עד שהתגבש לצורת מעגל. סחרחורת. לא גומרים לזוז. הוספתי מוטיב של ניגודיות. מה קורה בהשוואה לילד אחר, סטנדרטי, בסיטואציה זהה. ואז הוספתי גם מימד של זמן. בתוך 60 שניות, מה הוא מספיק לעשות עם הכדור? הסתדר לי יופי עם הסחרחורת. עכשיו העיצוב המעוגל, משמש גם כשעון. עד כאן, הבסיס של הרעיון מספיק מגובש כדי להתחיל להלביש לו צורה. 2. סגנון. אחרי שהמתווה בנוי, ואגב, הוא אף פעם לא סופי, גם לאחר קו הגמר, פניתי לגיבוש הדמות שלי. היו לי דרישות. הוא צריך להיות שובב, אבל גם מתוק וכובש. עברתי דרך ארוכה וממושכת, שהותירה המון דפים זנוחים במגרה. לא אהבתי. לא התחברתי. אז קראתי לעזרה: @ליקי; @ronitg איזה ילדון נראה כמו מי שתמיד מסתבכים לו העניינים? אבל לא הייתי שלמה גם איתו. לא מספיק חמוד. לא כבש אותי. סתם ילד. דף חדש, סגנון אחר. הילדון החדש הצליח לכבוש את המקום הראוי לו, ועכשיו אפשר לעבור אל הביצוע. 3. הביצוע הוא החלק הקל אבל לא נקי מהתלבטויות. סגנון אינק וסגנון צביעה, ותמיד יש קולות מעצבנים של 'אולי עדיף אחרת'... אוף! וטעימה של צבע: עוד לא סיימנו, כן? תנוחו קצת....

לא מזמן ראיתי את המושג הזה צף לו ברשת (אני יודעת... בוקר טוב אליהו) אבל מצא חן בעיני לנצל את זה כתירוץ להעלות ציור לא גמור לבלוגיאדה הזאת. בעיקרון המשמעות של WIP זה "כאן בונים" וזה נותן לי קצת מרווח נשימה לעבוד על הדבר הזה עוד קצת בלי הלחץ לגמור אותו לפני עלות השחר. כשאסיים אי"ה אעלה את התהליך. לאחרונה שמתי לב שלהסריט מפריע לי לעבוד בחופשיות, והעריכה זה בכלל סיפור בפני עצמו. אז למרות שלא הסרטתי הפעם - לצערי, בכל זאת שמרתי כל שלב ושלב כדי שיהיה לי מה להראות לכם. בסוף. שעות: 1:20 כלים: פוטושופ CC Wacom 24" Pro התמונה הזאת של דימיטר הריסטוב

ציירתי את זה לאיזה פוסט עתידי על מורים, אבל עכשיו אני כבר לא ממש בטוחה לאיזה כיוון אני הולכת ללכת עם זה... אז הנה הנמר, בינתיים

צמחים הם בריאה מופלאה. בדרכים, בכל עונה בשנה, אני מרותקת לנוף המדהים שצבוע בהמוני המונים גוונים של ירוק, צהוב וחום. שום עץ אינו דומה לשני, כל גזע וענף מתפתלים ומשתרגים לכיוון אחר, פורצים את הדרך בצורה המיוחדת להם. להסתכל על סוגי התפרחת, הצבעים שלהם, הגזעים- הטקסטורה והגוונים שלהם, זה להסתכל על פלא... עדיין לא גדלתי אם אני עדיין נהנית להוסיף למאגר שלי מכחולים, דפים, צבעים ושאר קשקושים... משום מה, אני לא מחכה לגדול, ונהנית מכל רגע :) לאחרונה התחדשתי בשני כלים חדשים, ויש עוד בדרך. 1. מכחול פטנט לצבעי מים. הוא מוגדר כמברשת מים למתחילים, אבל מה אכפת לי. זה הולך ככה: בחלקו העליון של המכחול, יש מיכל קטן אותו ממלאים במים. ועכשיו שימו לב! חסל סדר כוסות מים שנשפכות ומקלקלות לך עבודה של שעתיים! נגמרו הפדיחות כשאתם מטבילים את המכחול המלוכלך שלכם בכוס תה/מים/סודה/ מיץ של השוויגער/הבוס/המפקח/המארח שלך (קרה לי מליון פעם!), כי אתם מווסתים את לחות המכחול באמצעות לחיצה על המיכל הגמיש, והוא נשאר לח כל הזמן. מי שצייר עם צבעי מים מבין כמה זמן זה חוסך. במיוחד אם אני לא צריכה לנקות את המכחול. כי אני לא מנקה אותו. רק בסוף. 2. מכחולית לבנה לכל ההברקות ששוכחים לשמור עליהם. החיסרון היחיד שלה, שלא רואים את האפקט, עד שהדיו מתייבש. אבל אל דאגה. עם מכחול לח אפשר לטשטש, למזג, ולתקן הכל עד שמתרגלים. כלים (מכיל לינקים מתומלגים): השבוע הקדמתי בעשרים דקות לאיזו פגישה, אז התנחלתי בחצר של בניין איפשהו, מול השיח הזה. יש עיפרון? יש דף? יש 20 דקות? אז לא צריך יותר מזה.

הרשו לי לנסות לענות עליה.

כלים: Clip Paint Wacom 24"Pro זמן: שעה

אוקיייי אז ככההה *נשימה ארוכה* מכירים את הציורים האלה שישבתם כלכך הרבה עליהם שאתם לא יודעים אם אתם אוהבים או שונאים אותם? לא בטוחים שאתם רוצים לראות אותם יותר לעד ולעולמי עד? אז זהו, במקרה הזה אני לא בטוחה שזה בכלל מה אני מרגישה לגבי זה...וזה מתסכל, ולא מתסכל על מה את מדברת ארי?... אז ככה; היה לי איזה פרויקט מהלימודים לפני כמה חודשים טובים לאייר סטוריבורד קצר של 6 פאנלים כביכול לספר ילדים. עשיתי 6 פאנלים, אחלה. לאחר מכן לבחור שניים מהם ולגמור איתם סופי - צביעה וכו', אחלה בחלה. אבל ארי כמובן לא תסתפק באיור פשוט, לא, היא תסבך את עצמה באיור מורכב צבעים ומה לא. רציתי בהתחלה ללכת על כיוון של איור בלי אינקינג בכלל משו כמו "painting" כזה מהמושקעים ביותר, אבל מחמת זמן וכל מיני אלף תקלות שהיו תוך כדי (+נמחק לי איזה שעה שעתיים של תהליך שעשיתי לאחד האיורים) ויתרתי והחלטתי לעשות אינקינג לדמויות. יצא שעשיתי אינקינג לדמויות אחרי שעשיתי צביעה לדמויות (תדמיינו דמות שציירתם בערך עם צבע ואז עברתם עליה עם אינקינג - הבניה לא יצאה משו) ויצא מה שיצא, אני...לא מרוצה מזה, אבל גם מרוצה מזה (?) אני מרגישה שיכולתי לעשות יותר אבל זה כלכך נסחבבבב, הזמן והכח אזלו לי לגמרי ונאלצתי לסיים עם זה מתישהו לפני שאצא מדעתי... הוי יש כלכך הרבה דברים שהייתי מתקנת אבל אין לי כח כבר לראות את זה! *אנחה* האיורים מבוססים על חלק מאוד קטן מסיפורי מעשיות של רבי נחמן. הייתי צריכה שבכל איור יהיו לפחות שלושה דמויות אז נאלצתי לדחוף את שלושת הדמויות לכל פאנל בסטוריבורד, אז זה הסטוריבורד: 📷 אלו שני האיורים הנבחרים לאיור מוגמר בשלב סקיצה: 📷 📷 ואלו האיורים המוכנים: 📷 📷 עד לפעם הבאה... (C) כל הזכויות שמורות בלה בלה בלה :)

הציור הזה התחיל כתרגיל שיער- תלתלים, בעיפרון. אל תבקשו את הציור השלם, כי אם אראה לכם אותו, אולי תאמרו שהוא יותר יפה מזה הדיגיטלי, הצבוע, וזאת בעיה רצינית. וככה זה מתחיל: 1. תיאור תנועת השיער בקווים פשוטים 2. כל תלתל מקבל מבנה של גליל 3. תנועת ספירלה על גבי הגליל 4. דילול- ברווחים נראה את תנועת התלתל מצידו הפנימי של הגליל. רציתי לנסות על הציור הזה מברשת חדשה. על פי ההדרכה הזאת , יצרתי מברשת מים מאד משכנעת. היא מאד זורמת (לפעמים יותר מידי) ונוחה, ואחרי כמה התאמות אישיות, היא ממש מצאה חן בעיני. מה שכן, המנגה שלי לא מעלה מטיריאלס למרות כל האזהרות והעונשים, אז אני מניחה שאם תנסו גם - תצא לכן מברשת מושלמת, ויותר טובה משלי. שנית, לאחר ניסיונות מרים בנושא הצבע, החלטתי ליישם אור וצל, ובכלל את כל ה'צבע' בגווני אפור לפני השימוש בצבע. כך נראית השכבה הבסיסית: על השכבה הזו, פתחתי שכבה חדשה בשיטת שילוב Overlay , לא נוכל לראות אותה בפני עצמה, כי היא מגיבה רק על ערך כל שהוא. על דף לבן היא נראית שקופה. עם השכבה הזו אפשר ממש להתקשקש ולנסות גוונים, שילובים ומעברים בלי לפגוע בכל העבודה הקודמת, שזו כאמור- מתנה בשבילי. על גבי ה- Overlay פתחתי שכבה נוספת Multiply ועליה ערכתי תיקוני גוונים שהשכבה הקודמת לא אפשרה לי. תיקוני צבע בסולו בשכבת הרקע השתמשתי במעברי צבע, בתוספת נגיעות כהות יותר עם המברשת שלי. ולסיום- הברקות על שכבת Screen. הכי אהבתי את הנמשים :) אז אם יש לך כאלו, הציור הזה מוקדש לך...

איך עושים את זה? לחצו כאן . חלק א' חלק ב'

מכירים את זה? מתחילים לשרבט משהו סתם בשביל חימום ובלי לשים לב זה הופך לציור שצריך לשמור... מה שקרה הוא שהציור כולו הוא בשכבה אחת כי אתם יודעים, לא התכוונתי באמת לצייר. תכנה: קליפ סטודיו פיינט מברשת מים משך: ארבעים דקות שבוע מוצלח לכולם!