מחילה מראש אם מישהי מזהה את עצמה... האמת שלא נראה לי כי ממש לא התמקדתי בתוי פנים - יותר בתנוחות. בכל מקרה!! מבטים מוזרים קיבלתי! להגיד שזה הפריע לי? בואו לא ניסחף. אבל כן, תזכורת קלילה לזה שבני ברק היא בני ברק, גברת, פה זה לא מעלה דלורית. יש מצב שאני עוברת למעלה דלורית, כשחושבים על זה. שם בטח אנשים זורמים עם הרעיון הזה של ציור במקומות ציבוריים. השאלה מי מסתובב שם ברחוב חוץ מחתול ותמהוני פעם בשעה. טוב, סיום חפירה! הערות והערות יתקבלו בשמחה. אה, וזה עט כדורי רגיל.

כן. הלא יאומן קרה. הקומיקס לנערות (להכניס דראם רול דרמטי) יוצא סוף סוף לאוויר העולם!! וכן, הרעש הזה שאתם שומעים- זה משק כנפי ההיסטריה. היו לי הרבה הרצאות לומר ברגע הזה, אבל ככה זה, ברגע שאת עולה לבמה, והאורות נדלקים עליך, והעשן מהמכונות המחניקות אופף אותך, והצווארון של התלבושת הנוצצת מגרד בעורף, וכל העיניים מהקהל נעוצות בך ובטיק המרגיז שצץ לו בגבה השמאלית שלך- את לא ממש זוכרת את כל המילים היפות שעמדו לך בגרון קודם. אז בגדול, אם ניצמד לעובדות היבשות, השם של הסיפור הוא 1:0 (אחת, אפס) והוא יפורסם פעם בשבועיים על פני שני עמודים. זה לא במקום הקומיקס של שירי כהן! אלא בנוסף. ואני מאד מקווה שזה כבר בסדר לכתוב על זה ולא יהרגו אותי עם איזה מעטפת נפץ מהמערכת, או משהו. עתון משפחה, רחמיכם בבקשה. בכל מקרה, אני אעלה כאן בעז"ה בהמשך קצת מאחורי הקלעים של היצירה! וכמובן, בחלוף פרק הזמן החוקי הראוי, קצת עמודים מהפרקים שכבר פורסמו. אבל הנה בקטנה ובאיכות נמוכה- הטיזר שהכנתי שהוא גם חלק מהלוגו (כאן להכניס קישור לעתון ילדים- הא, אין קישור כזה. אוקי. אל תקריאי את זה שאין קישור. אל תקריאי את זה שלא להקריא את זה. עצרי כאן!) וגם- עמוד השער של העתון היום! #אחד_אפס

טוב, אז אמרתי באשכול של שאין לי ציורים ישנים אהובים... אז אמרתי. מסתבר שיש. וזה, רבותיי, ציור ישן (האמת לא כל כך, בן 4 כזה) שאני עדיין מאד אוהבת! צויר על דף מדפסת רגיל, עם עפרונות צבעוניים. ואז, אתמול, מאד מאוחר, הגיע לי החשק לחדש אותו. וכמו שכולם יודעים, עם חשק לצייר לא מתווכחים... (יכנס לאשכול של בעיות של מאיירים, כנראה) בכל מקרה, היה לי כיף. אשמח לשמוע את חוות דעתכם, וגם, אם אתם שייכים למחנה של 'זה יפה והכל אבל הקודם יש לו קסם ידני כזה', אשמח לשמוע גם אתכם! כי גם אני במעמקי ליבי שייכת למחנה הזה... *חיוך מריר* שיהיה לכולם יום מוצלח! אה, שכחתי לציין: צוייר בקליפ סטודיו פיינט תהליך עבודה: הסבר לשלב הזה: אני מוסיפה עם מברשת רכה קצת פיגמנטציה... שיזוף וצבע אדום במקומות שנוטים להיות יותר אדמומיים/שזופים, צבע בהיר יותר בקצוות השיער ועוד צבעים במקומות שנראה לי משעמם צל עם מברשת מים של מנגה הברקות סופיות הציור לקח לי כשעתיים! תהנו😘

אז החלטתי בערב בהיר אחד לצייר את הפרופסור גזונטהייט החביב והפיקח (אחת מדמויות הילדות החביבות עלי ביותר) מהספר 'גבעת השממה' של רבי מנדל, קלאסיקה מעולה שקראתי עשרות פעמים כילדה, ועדיין אוהבת מאד להיזכר בה... 😄 או כמו שאמר דוד שלי על אסטריקס: 'חבל שכבר לא עושים ספרים כאלה' אז אתמול היה לי זמן סוף סוף לסיים אותו, וגם לערוך את כל החלקים של הסרטת המסך ולחבר... אשמח, במיוחד מאלו המומחים בצביעה מהסוג הזה, לקבל הערות, תיקונים, וטיפים. אני עדיין נאבקת בצביעה מהסוג הזה. זה קשה😫 אבל מה שכן, אני חושבת שאפשר לומר שנהניתי... אשמח לכל הערה ותיקון! והנה עם האינק (אישית יותר אוהבת אותו עם אינק) ערב מוצלח!